ציוד ואריזה: מה לוקחים ומה לא ציוד ואריזה

50 עד 65 ליטר, עם פתיחה קדמית וחגורת מותן, ותיק יום של 20 עד 25 ליטר, גם הוא עם חגורת מותן וכיסוי גשם. יותר מזה סוחבים דברים שלא צריך.

לטרקים עם לינה בבקתות או באוהל, כן, לפי הטמפרטורה בטרק. להוסטלים מספיק ליינר. ציוד חורפי כבד שוכרים ביעד.

מברשת שיניים, מטען, מתאם חשמל ומעיל גשם. וכולם קונים במקום נעליים חדשות שלא הלכו בהן.

לשבוע באירופה מספיקים טרולי של 7 עד 8 ק״ג ותיק קטן שנכנס מתחת למושב: 5 חולצות, 2 מכנסיים, לבנים וגרביים, שכבה חמה, מעיל גשם קל ונעליים נוחות להליכה. בחורף מוסיפים כובע, כפפות ומעיל חם, ואת הבגדים הכבדים לובשים בטיסה כדי לפנות מקום ומשקל. בטיסות לואו-קוסט הכרטיס הבסיסי כולל לעתים קרובות רק תיק קטן מתחת למושב, אז קונים את הטרולי מראש ובודקים את המידות והמשקל שהחברה מתירה.

אורזים בשכבות ולא שני סטים של בגדים: חולצות קלות לחום, ומעליהן שכבה תרמית, פליז או פוך דק שנדחס לתיק, ומעיל גשם שעוצר גם רוח. כך אותם בגדים עובדים ביום חם בעיר ובערב קר בהרים. את הפריטים הכבדים, בדרך כלל המעיל והנעליים, לובשים בטיסה ובנסיעות. כפפות וכובע צמר שצריך רק לכמה ימים קונים ביעד, וביעדי סקי וטרקים מבוקשים אפשר גם לשכור ציוד חם.

את מה שלא צריך בטרק משאירים בעיר שממנה יוצאים, כי בהרבה הוסטלים ומלונות שומרים תיקים, לפעמים בתשלום, ויוצאים רק עם ציוד הטרק. גודל התיק תלוי במסלול: בטרק עם לינה ואוכל בבקתות סוחבים הרבה פחות מאשר בטרק עם אוהל וציוד בישול, וכשסבל או בעל חיים נושא את הציוד נשאר עליכם רק תיק יום. לובשים בדים מנדפים ולא כותנה, ושמים בגדים יבשים ושק שינה בשקית אטומה בתוך התיק, כי כיסוי גשם לבד לא עוצר הכל. בניו זילנד, למשל, מצהירים בנחיתה על ציוד מחנאות ונעלי הליכה משומשים, ומנקים אותם מבוץ ואדמה לפני הטיסה.

בגדים ל״אולי״, מגבת כבדה, בקבוקי טואלטיקה גדולים וציוד כפול, כי את רוב זה אפשר להשאיר בבית או לקנות ביעד כשבאמת צריך. לפני שאורזים בודקים גם מה אסור להכניס ליעד: בתאילנד ובסינגפור, למשל, סיגריות אלקטרוניות אסורות גם לתיירים והקנסות כבדים, ובאוסטרליה ובניו זילנד מצהירים בנחיתה על אוכל, צמחים ומוצרים מן החי. רחפן ותרופות מסוימות דורשים בדיקה של החוק ביעד עוד לפני שמכניסים אותם לתיק.

אורזים בגדים לשבוע ומכבסים בדרך, כך שהמשקל לא גדל עם אורך הטיול. לא לוקחים ציוד ״למקרה ש״: ציוד חם או ציוד טרק לאזור שתגיעו אליו רק בעוד חודשים קונים או שוכרים שם, ומוסרים כשממשיכים. גם תרמיל גדול לא ממלאים עד הסוף, כדי שיישאר מקום למה שנקנה בדרך. אחרי השבוע הראשון עוברים על התיק, ומה שלא השתמשתם בו משאירים מאחור.

ברוב שדות התעופה, כולל באירופה ובארה״ב, כל נוזל, ג׳ל, קרם או תרסיס צריך להיות באריזה שהקיבולת שלה עד 100 מ״ל, וכל האריזות יחד בשקית שקופה אחת שנסגרת, בנפח של כליטר. קובעת הקיבולת שכתובה על האריזה ולא כמה נשאר בה, אז שפופרת של 200 מ״ל חצי ריקה לא תעבור. בחלק משדות התעופה יש סורקים חדשים שמתירים אריזות גדולות יותר, אבל לא בכולם, ובטיסה חזרה או בקונקשן עלולים להחרים את מה שעבר בהלוך, אז אורזים לפי כלל ה-100 מ״ל ובודקים באתר שדה התעופה. תרופות ומזון לתינוקות פטורים מהמגבלה בכמות שצריך לדרך, וסבון מוצק לא נחשב נוזל.

תרופות קבועות שמים בתיק היד ולא במזוודה, באריזה המקורית, עם מרשם או מכתב רופא, ובכמות שמספיקה גם אם הטיסה חזרה מתעכבת. תרופות נוזליות מעל 100 מ״ל ואינסולין מותרים בכמות שבאמת צריך, ומראים אותם בנפרד בבידוק. יש מדינות, למשל יפן ואיחוד האמירויות, שבהן חלק מהתרופות לכאב חזק, לשינה או לקשב דורשות אישור מראש או מרשם, וחלק אסורות לגמרי. לפני הטיסה בודקים את התרופות שלכם באתר השגרירות או משרד הבריאות של היעד.

לפי תוספת מס׳ 1 להוראות הטכניות של ICAO‏, שחלה מ-27 במרץ 2026, כל נוסע יכול לקחת עד שתי סוללות ניידות, רק בתיק היד, ואסור להטעין אותן במטוס. חברת התעופה רשאית להחמיר, ואל על אכן מחמירה: לפי האתר שלה מותר מטען נייד אחד בלבד לנוסע, עד 100 ואט-שעה, בלי שום שימוש בו במהלך הטיסה ולא בתא שמעל הראש. לכן בודקים את הכלל של החברה שאיתה טסים לפני שאורזים. סוללה של עד 100 ואט-שעה עולה בלי אישור, בין 100 ל-160 רק באישור מראש של חברת התעופה, ויש חברות שלא מתירות אותה בכלל. מעל 160 אסור. מ-1 בינואר 2027 זה משתנה לסוללה ניידת: לפי מסמך ההנחיות של IATA, סוללה ניידת מעל 100 ואט-שעה לא תעלה למטוס בכלל, גם באישור. אם כתוב עליה רק mAh, מכפילים במתח, בדרך כלל 3.6 או 3.7 וולט, ומחלקים באלף, כך שסוללה של 20,000 mAh היא בערך 74 ואט-שעה. יש חברות ומדינות שמחמירות יותר, למשל מתירות רק סוללה אחת עד 100 ואט-שעה או אוסרות להשתמש בסוללה בזמן הטיסה, אז בודקים באתר חברת התעופה לפני.

סוללות ניידות, סוללות ליתיום רזרביות, למשל של מצלמה או רחפן, וסיגריות אלקטרוניות עולים רק בתיק היד. כל סוללה רזרבית צריכה הגנה מקצר: באריזה המקורית, בשקית נפרדת או עם מדבקה על המגעים. מכשיר עם סוללה בפנים, כמו מחשב נייד, מותר במזוודה רק כשהוא כבוי לגמרי ולא במצב שינה, אבל בטוח יותר לקחת אותו לתיק היד. על פריטים אחרים, כמו מצתים ותרסיסים, הכללים משתנים בין חברות תעופה ומדינות, אז בודקים באתר החברה לפני שאורזים.

לכל ילד סט בגדים להחלפה, חטיפים, משהו להעסיק אותו ואת התרופות שלו, ולתינוק חיתולים, מגבונים ובקבוקים ליותר שעות ממשך הטיסה, למקרה של עיכוב. מזון לתינוקות, חלב ופורמולה פטורים מכלל ה-100 מ״ל בכמות שצריך לדרך, ומראים אותם בנפרד בבידוק. ילד עם מושב משלו מקבל את הכבודה שכלולה בכרטיס שלו, ולתינוק בלי מושב הכללים משתנים בין החברות, גם לגבי עגלה וכיסא בטיחות, אז בודקים באתר חברת התעופה.

שואלים בלינה איפה המכבסה הקרובה ואיך היא גובה: יש מכבסות בשירות עצמי ויש מכבסות שמכבסות בשבילכם, ולפני שנותנים כביסה לשירות של המלון בודקים את המחירון שלו. בחופשה קצרה או בין מכבסות מכבסים בכיור, וחולצות מבד מנדף מתייבשות לרוב עד הבוקר. סבון כביסה מוצק או דפי כביסה חוסכים בקבוק נוזלים בתיק היד.

סוג השקע משתנה בין מדינות, ולכן הכי פשוט לקחת מתאם אוניברסלי אחד עם יציאות USB. מתאם משנה רק את צורת התקע ולא את המתח: לפי משרד האנרגיה האמריקאי בארה״ב המתח 110 עד 120 וולט, לעומת 220 עד 240 בהרבה מדינות אחרות, ולפי רשות התיירות של יפן המתח שם 100 וולט. רוב המטענים של טלפונים ומחשבים ניידים מסומנים 100 עד 240 וולט ועובדים בכל מקום עם מתאם בלבד, אבל מייבש שיער או מחליק שמסומן רק 230 וולט לא יעבוד שם כמו שצריך. לפני שאורזים מכשיר חשמלי בודקים את המדבקה שעליו.

דרכון, טלפון, מחשב ומצלמה נשארים תמיד בתיק היד ולא במזוודה, ובאוטובוס לילה או ברכבת הם בתיק הקטן שעליכם ולא בתא העליון או בבטן האוטובוס. בהוסטל נועלים אותם בלוקר עם מנעול משלכם, ובמלון בכספת שבחדר. במקומות צפופים מחזיקים את תיק הגב מקדימה, ולא משאירים טלפון על השולחן בבית קפה. תכשיטים ודברים יקרים שלא צריך בטיול משאירים בבית.